יום שבת, 31 באוגוסט 2013
יום שישי, 14 בינואר 2011
נ. קוריס פעילות אחרונה
נ. קוריס ושות' הרצאות
נ. קוריס ושות' למען הקהילה
נ. קוריס ושות' - כותבים עלינו
- פיצוי כספי לטייס שפוטר
- אורלי וגיא
- אגודת הסטודנטים
- חוק הספאם
- מוסר השילומים
- themarker
- הטרדה מינית
- תביעה ייצוגית YNET
- ניידת גוגל
- כלכליסט
נ. קוריס ושות' - כללי
יום שישי, 7 בינואר 2011
בלוג חדש של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'
בלוג חדש של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'
משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' פותח בלוג עורכי דין חדש תחת שם המתחם (הדומיין) של אתר המשרד kurislaw.com הבלוג החדש יתאכסן בכתובת http://blog.kurislaw.com/blog
בבלוג החדש של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' יועלו על ידי עורכי הדין ועל ידי צוות המשרד תכנים שונים ומעניינים על עולם המשפט והדינים השונים בהם עוסק המשרד.
בבלוג עורכי הדין של משרד נועם קוריס ושות' יועלו בצורה נוחה גם פסקי דין מעניינים ומאמרים של עורכי הדין מהמשרד, בנושאי האקטואליה שעל סדר היום בשיח הציבורי הישראלי.
בין הניתוח האקטואלי בעין המשפטית או על ידי ניתוח משפטי של המציאות הישראלית והשלכות הסוגיות שבכותרות מקווה צוות המשרד לחלוק דעות והגיגים עם ציבור קוראי הבלוג.
ציבור הגולשים מוזמן לגלוש ולהשתתף ברב שיח בבלוג החדש כאן:
באמצעות מערכת הניהול של הבלוג המבוסס על תבנית וורדפרס wordpress)), יפעל צוות המשרד גם להעלאת תכנים ומסמכים ציבוריים כך שיהיו נגישים לציבור הרחב, בדרך נוחה וידידותית.
הבלוג החדש של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' מועלה לאוויר בנוסף לבלוגים האישיים שמפעיל עו"ד נועם קוריס
בלוג המשרד החדש מועלה גם בנוסף לבלוגים השונים בהם עורכי הדין ממשרד נועם קוריס ושות' כותבים מפעם לפעם ובינהם
www.adv-blog.com (בלוג עורכי דין) www.lawyers-blog.org (בלוג עורכי דין) www.israel-law-blog.com (בלוג עורכי דין) ועוד.
יום שני, 27 בדצמבר 2010
יום ראשון, 19 בדצמבר 2010
נועם קוריס, עורך דין כותב על חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים
נועם קוריס – על חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים
לפני כמה חודשים לקחתי חלק בפגישה הזויה, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר אתרים של עורכי דין.
אותו אדם הזוי ניסה לשכנע אותי שהוא מקדם האתרים הכי טוב ושאין בכל ישראל מישהו יותר טוב ממנו. בכלל הוא ניסה לטעון שהוא כל כך תותח בתחום שכל עורך דין היה רוצה לשכור את שירותיו לקדם לעצמו את האתר.
כבר שמעתי סיפורים לפני זה על מקדמי אתרים שמקדמים את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת בגוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג ממנו תשומת לב ולהראות כמה הם טובים בקידום.
יש בזה משהו, מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו וחושב שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.
בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב נועם קוריס רואה קיר קורס וקורא לנועם קוריס שיציל מהקיר הקורס כי נועם קוריס הוא עו"ד נועם קוריס משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים שכהוא במשרד עורכי דין נועם קוריס או נ. קוריס..."
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים הזוי את שמי בשם חופש הביטוי המקודש, גם עם טעויות מכוונות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נוועם קוריס קווריס נועם נעם קוריס נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס נועםם קוריס נועם קוריסס נועם קורים נוועם קוריס נועם קוריס נ קורס נ קוריסס נועם קוריסק קריס קוריסים קוריסון קוריסו קוריסלו נועם קוריס קוריססס קוריס נוע אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים דוגמת יהונתן קלינגר השנוי במחלוקת שמפעיל בלוג בשם 2jk.org ואתר נוסף בשם jonathanklinger.com או גם עו"ד אביב איילון (שמפעיל את אתר דיני רשת לצד הטור שלו בYNET), כמו גם עו"ד רותם שפירא מהמשרד הצעיר שפירא, פרידמן, צבר.
לא שאלתי אותם עדיין (את עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון, עו"ד רותם שפירא) האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון או עו"ד רותם שפירא נעזרים בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, וואלה, NRG או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס.
נראה גם, שמצגות של משרד נועם קוריס, בנושא הרפורמה בהוצאה לפועל, מה יש לנועם קוריס לומר על רשת פייסבוק או האזור של נועם קוריס בקפה דה מרקר, כמו גם - פרוטוקולים מועדת הכנסת בנושא חוק התקשורת או חוק הגנת הפרטיות, בהם נועם קוריס השתתף - כל אלו יעניינו לדעתי יותר, כל גולש אנושי.
שלא לדבר על גולש דובר אנגלית, שיתעניין בהמלצת הנספח הכלכלי הישראלי בהונג קונג שבחר להמליץ על שירותי משרד noam kuris, לחברות במזרח הרחוק שמעוניינות לעשות עסקים בישראל או רק לקבל בנושא יעוץ משפטי.
אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.
הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לעורכי הדין השונים ולכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.
יום ראשון, 12 בדצמבר 2010
נועם קוריס - עוד הישג לטובת הציבור לאור תביעה ייצוגית שהוגשה
תביעה ייצוגית: נועם קוריס עורכי דין שינו לטובת הציבור את תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל על ידי תביעה ייצוגית שהגישו
בתביעה הייצוגית שהוגשה מבקש התובע הייצוגי להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא מייצג בתביעה, ככל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009 לאור פרסומי הקופות, וטוען כי עמיתי קופות הגמל יהיו זכאים לקבל החזר בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין.
בסך הכל מעריך התובע הייצוגי את נזקם של התובעים בכ-12 מיליון שקל שהנתבעים קיבלו לכיסם או נמנעו מלשלם לתובעים, בניגוד להוראות התקנונים.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע הייצוגי בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים רגולאטורית לשלם ריבית לפי החוק, אבל הפסקת תשלום הריבית באה ללא הודעה ותוך הטעיה חמורה בפרסומים שלא עודכנו בהתאם.
את הפרסומים של הקופות בתקנוני קופות הגמל טוען עורך דין נועם קוריס לא שינו הנתבעים כבר 5 שנים".
מאמר מאת עורך דין גולן דוד ללוש, ממשרד נועם קוריס ושות', עורכי דין
משלוח הודעות זבל כהטרדה באמצעות מתקן בזק
עורך דין גולן דוד ללוש, משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין
"לכל אדם זכות ביטוי, ומלוא כל הארץ – כל עוד מכוונים אנו לזכות מסוג החופש וההיתר (LIBERTY)... לכל אדם אינטרס להביע עצמו בכל דרך הנראית לו, ובלבד שנוסיף ונדע כי אינטרס זה יבוא בשוק האינטרסים ועשוי הוא להתנגש באינטרס נעלה הימנו". האינטרס הנעלה הימנו כאן הוא הזכות לשלוות הנפש, שלא להיות מוטרד.
כבוד השופט חשין בבג"צ 5432/03 ש.י.ן נ' המועצה לשידורי כבלים
במאמר הקודם אשר דן בתופעת דואר הזבל, כפי שנאסרה על ידי המחוקק לאחרונה, הוכח כי הודעות אשר מעוברות באמצעות הפייסבוק עשויות להיכלל בגדר המונח "דבר פרסומת " אשר כאמור אוסר למעשה משלוח הודעות ספאם לנמענים, ללא קבלת הסכמתם המפורשת בטרם משלוח ההודעות. במאמר זה תיבחן אפשרות חדירתו של התחום הפלילי לנושא הודעות הספאם.
הודעת ספאם עשויה, בנסיבות המתאימות להיכלל גם בגדר סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק התקשורת") הקובע כלדקלמן:
30. המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.
באם משלוח הודעת ספאם תיכנס בגדר המונח "הטרדה", על פי חוק הבזק, עשוי שולח ההודעה לעמוד בפני כתב אישום פלילי ובסכנת עונש מאסר של שלוש שנים!!!
החוק מגדיר את המונח "בזק" כ- "שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות או אחרות";
על פי הגדרה זו אין חולק כי בגדר המונח בזק נכללים גם הודעות דואר אלקטרוני קרי מידע ו/או אותות אשר משודרים, מעוברים ונקלטים במענו של אחר. ואכן באמצעות הדואר האלקטרוני נשלחים, על אף האיסור הקבוע בחוק לעיל, מאות אלפי הודעות מידי יום ללא הסכמתם המפורשת של הנמענים טרם המשלוח.
החוק מגדיר את המונח "מיתקן בזק" כ – "מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז' ו-ח' - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה". על פי הגדרה זו גם שימוש בציוד קצה, כמו מכשיר טלפון או פקס או אפילו מחשב, נכלל בגדר המונח "מיתקן בזק". שימוש במחשב או במכשיר טלפון נייד מאפשרים לשלוח הודעות ספאם ומהווים למעשה ציוד קצה על פי הגדרת החוק.
בפסק דינו של כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 10462/03 הלינור הראר נ' מדינת ישראל נקבע כי הערך המוגן בבסיס סעיף 30 לחוק התקשורת הוא ערך כבוד האדם אשר לעיתים ילבש בגד של פרטיות וצנעת הפרט. כבודו של האדם יכול להיפגע גם במילה הנאמרת, קרי בתוכן הדברים הנאמרים, אך עם זאת קבע כבוד השופט כי גם שלוות נפשו של האדם היא פרטיותו כך שלמעשה תוכן הדברים הנאמרים שלובים בצורת ההטרדה ומספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה. לעיתים התוכן יהיה בולט פחות ואז תינתן חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ולעיתים הצורה תהיה בולטת יותר וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד ביותר כשלעצמו.
נוכח האמור לעיל, נראה כי לא מן הנמנע כי יוגשו כתבי אישום פליליים בגין משלוח הודעות ספאם מטרידות, אף אם תוכנן אינו מטריד כשלעצמו, אך כמות ההודעות עשויה להצביע בהחלט על הטרדה אשר מפרה את שלוות נפשו של הנמען.
מכיוון שטרם עלה הנושא לדיון מהותי בבית המשפט, ישנם כאלו הסוברים כי משלוח הודעות ספאם באמצעות אתרי משנה לא מהווים "דואר זבל" כהגדרתו בחוק הספאם, היו אף שהפליגו ובחרו להתנער מהאחריות המוטלת עליהם בחוק להימנע ממשלוח הודעות ספאם, ובחרו להלך אימים על אלו שניסו לאכוף את הוראות החוק. יודגש כי באחד המקרים בחר בית המשפט השלום בתל- אביב ליתן צו הטרדה מאיימת כנגד מטריד, באמצעות הודעות ספאם, במסגרתו נאסר עליו לשלוח הודעות דואר אלקטרוני למשך תקופה של שישה חודשים.
נראה אם כן כי משלוח הודעות ספאם במקרים מסוימים עשויות בהחלט להוביל לכתבי אישום פליליים אשר באמצעותם יגביר המחוקק את הפיקוח והאכיפה על דברי חקיקתו ולמעשה יוביל לשמירת פרטיותם וזכותם של הנמנעים לא להיות מוטרדים על ידי הודעות דואר זבל.
הירשם ל-
רשומות (Atom)